בהיותו באורנטיה דיבר הבן הבורא על "מדוֹרוֹת רבים ביקומו של האב". במובן מסוים, כל חמישים-ושישה העולמות המקיפים את ירושם מוקדשים לתרבות המעבַר של בני התמותה המרקיעים, אך שִבעת לווייניו של עולם מספר אחת מוכּרים באופן מפורש יותר כַּעולמות העליונים.

עולם מעבר מספר אחת עצמו מוקדש באופן די בלעדי לְפעילויות ההרקעה, זאת בהיותו המטה של סגל הסופיונים המוצב בשטניה. עולם זה משמש כעת כמטה בעבור יותר ממאה-אלף פלוגות סופיונים, כאשר בכל אחת מן הקבוצות האלה חברות אלף הוויות מהוּללות.

כאשר מערכת מתייצבת באור ובחיים, ובשעה שהעולמות העליונים חדלים בזה אחר זה מלשמש תחנות אימון בעבור בני התמותה, משתלטת עליהם האוכלוסייה ההולכת וגדלה של סופיונים אשר מצטברת במערכות ותיקות ומושלמות יותר אלה.

שבעת העולמות העליונים מצויים תחת אחריותם של המפקחים המורונטיים ושל המלכי-צדקים. בכל עולם עליון שכזה מצוי מושל בפועל האחראי ישירות בפני שליטי ירושם. הבוררים מאוורסה מחזיקים מטֶה בכל אחד מן העולמות העליונים, ובסמוך לו מצוי מקום המפגש של היועצים הטכניים. מנהלי הבידור והאוּמנים השמימיים מחזיקים מטה קבוצתי בכל אחד מן העולמות הללו. הסְפִּירוֹנְגָה פועלים החל מן העולם העליון מספר שתיים והלאה, בעוד שלכל השִבעה – בדומה למצב בכל פלנטות תרבות-המעבר ובעולם המטה – מסופקים בשפע סְפּוֹרְנָאגִיָה אשר נבראו באופן תקני.

אף-על-פי שרק סופיונים, קבוצות מסוימות של ילדים שניצלו ואלו המופקדים על שמירתם שוכנים בעולם המעבר מספר אחת, נערכו ההכנות לאירוח כלל מחלקות הוויות הרוח, בני התמותה שבמעבַר והתלמידים המבקרים. הסְפּוֹרְנָאגִיָה, הפועלים על כלל העולמות הללו, הינם מארחים מסבירי-פנים בעבור כל ההוויות אשר הם מסוגלים לזהות. אכן יש להם תחושה עמומה באשר לסופיונים, אך הם אינם מסוגלים לראותם. על כן הם חייבים להתייחס אליהם במידה רבה כפי שאתם מתייחסים, במצבכם הפיזי הנוכחי, אל המלאכיות.

אף כי עולם הסופיונים הינו ספֵירה של יופי פיזי מעודן המעוטרת בקישוטים מורונטיים יוצאי-דופן, משכן הרוח הכביר אשר מצוי במרכז הפעילויות, הוא מקדש הסופיונים, אינו נראה לעין החומרית הבלתי-מזויינת או בעבור הראייה המורונטית המוקדמת. ואולם, שנאי האנרגיה יכולים להפוך רבות מן המציאויות האלה לנראוֹת בעבור בני התמותה המרקיעים, ומעת לעת הם אכן עושים כן, למשל בעתות שבהן מתאספות הכיתות של תלמידי העולמות העליונים בספֵירת תרבות זו.

במהלך כלל ההתנסות בעולמות העליונים הינכם מודעים באופן רוחני כלשהו לנוכחותם של אחיכם המהוללים אשר השיגו את פרדיס, ואולם, מעת לעת מרענן ביותר לראות אותם הלכה למעשה כפי שהם פועלים במשכן המטה שלהם. לא תוכלו להבחין באופן ספונטאני במראם של סופיונים עד אשר תרכשו ראייה רוחנית אמיתית.

בעולם העליון הראשון חייבים כל השורדים לעמוד בדרישות וועדות ההוֹרוּת מן הפלנטות הילידיות שלהן. הוועדה הנוכחית של אורנטיה מורכבת משניים-עשר זוגות הורים אשר הגיעו באחרונה, ואשר חוו התנסות כבני-תמותה של גידול שלושה או יותר ילדים עד לגיל הבגרות המינית. ככלל, השירות בוועדה זו נתון לתחלופה והוא נמשך עשר שנים בלבד. כל אלו אשר נכשלים בשכנוע חברי הוועדה הללו בנוגע להתנסותם כהורים חייבים לקבל הכשרה נוספות באמצעות שירות בבתיהם של הבנים החומריים בירושם, או שירות חלקי בבית הילדים של הניסיון בעולם הסופיונים.

ואולם, ללא קשר לניסיון ההורי, להורים בעולמות העליונים אשר להם ילדים הגדלים בבית הילדים של הניסיון ניתנת כל הזדמנות על-מנת לשתף פעולה עם נאמני המשמורת המורונטיים של ילדים כאלו באשר לחינוכם ולאימונם. הורים אלו מוּרשים להגיע לשָׁם לביקור בתכיפות של כארבע פעמים בשנה. והצפייה בהורים של העולמות העליונים אשר מחבקים את צאצאיהם החומריים, בעת ביקורי העלייה לרגל התקופתיים שלהם בעולם הסופיונים, הינה מן המחזות היפים באופן הנוגע ביותר ללב בכל נתיבת ההרקעה. בעוד שאחד מן ההורים, או שניהם גם יחד, עשוי לעזוב עולם עליון בטרם עוזב אותו הילד, לעיתים קרובות הם שוהים הם בו יחדיו למשך עונה.

אף בן-תמותה מרקיע לא יוכל לחמוק מן ההתנסות של גידול ילדים – שלו עצמו או של אחרים – ויהיה זה בעולמות החומריים, או לאחר מכן בעולם הסופיונים או בירושם. אבות חייבים לעבור דרך התנסות הכרחית זו ממש באותו אופן ודאי שאימהות נדרשות לכך. הדעה בקרב העמים המודרניים של אורנטיה כי חינוך ילדים הוא בעיקר משימה של אימהות הינה שגויה ואומללה. ילדים זקוקים לאבות כמו גם לאימהות, ואבות נדרשים להתנסות ההורית הזו ממש כשם שהאימהות זקוקות לה.

בתי הספר מקבלי-הילדים של שטניה ממוקמים בעולם הסופיונים, הוא ספֵירת תרבות-המעבר הראשונה של ירושם. בתי-ספר מקבלי-ילדים אלו הינם מפעלים המוקדשים לטיפוחם ולאימונם ילדי הזמן, לרבות אלו אשר מתו בעולמות האבולוציוניים של החלל בטרם רכשו מעמד של אינדיבידואל ברשומות היקום. במקרה שאחד ההורים, או שני ההורים, של ילד שכזה שורדים, מסמיכה שומרת הגורל את הכרובים הקשורה אליה כנאמנת של הזהות הפוטנציאלית של הילד, ומטילה עליה את האחריות להעביר נשמה בלתי-מפותחת זו לידי המורים של העולמות העליונים בבתי הילדים של הניסיון של העולמות המורונטיים.

אלה הן אותן כרובים נטושות אשר כמורות של העולמות העליונים מחזיקות, תחת פיקוחם של המלכי-צדקים, מפעלי חינוך נרחבים כאלו המיועדים לאימונם של אלו המצווים תחת השגחתם ומבחנם של הסופיונים. בני-חסות אלו של הסופיונים, ילדים צעירים אלו של בני התמותה המרקיעים, לעולם חוזרים להיות אישיוּת באותו מעמד פיזי מדויק אשר בו היו בעת המוות, למעט פוטנציאל ההתרבות. התעוררות זו מתרחשת בדיוק ברגע שבו מגיע ההורה לעולם העליון הראשון. או אז ניתנת לילדים הללו כל הזדמנות, כפי שהם, לבחור בדרך השמימית ממש כשם שהיו עושים בחירה שכזו בַּעולמות שבהם גדע המוות את נתיבתם בטרם עת.

בעולם בית הילדים, מקובצים היצורים הנתונים במבחן בהתאם לקיומו או לאי-קיומו של מכוונן השוכן בהם, וזאת משום שהמכווננים מגיעים לשכון בילדים החומריים הללו ממש כמו בעולמות הזמן. ילדים בגילאי טרום-מכוונן מטופלים במשפחות בנות חמש נפשות, וגילם נע משנה אחת או פחות ועד לחמש שנים בערך, או עד לגיל שבו מגיע המכוונן.

כל הילדים בעולמות המתפתחים אשר להם מכוונני מחשבה אך אשר לא ביצעו בטרם מותם בחירה באשר לנתיבת פרדיס, מקבלים-מחדש אף הם אישיות בעולם הסופיונים של המערכת, היכן שהם גדלים באופן דומה בַּמשפחות של הבנים החומריים ושל עמיתיהם, ממש כאותם קטנטנים אשר הגיעו ללא מכווננים, אך אשר עתידים לקבל את משגוחי המסתורין עם הגיעם לגיל הנדרש של בחירה מוסרית.

הילדים והנערים אשר בהם שוכן מכוונן בעולם הסופיונים גדלים אף הם במשפחות בנות חמש נפשות, וגילם נע משש ועד ארבע-עשרה; באופן מקורב, משפחות אלה כוללות ילדים בני שש, שמונה, עשר, שתיים-עשרה וארבע-עשרה. בכל עת לאחר גיל שש-עשרה, אם נערכה בחירה סופית, הם מועברים לעולם המעבר הראשון ומתחילים בהרקעתם לעבר פרדיס. חלקם מקבלים החלטה לפני גיל זה וממשיכים הלאה אל ספֵירות ההרקעה, ואולם בעולמות העליונים יימצאו אך מעט מאוד ילדים אשר גילם קטן משש-עשרה שנים כמניין הזמן באורנטיה.

השרפים השומרות מטפלות בנערים אלו בבית הילדים של הניסיון בעולם הסופיונים ממש כשם שהן סועדות רוחנית את בני התמותה בפלנטות האבולוציוניות, זאת בעוד שהספּוֹרנאגיה הנאמנים דואגים לצרכיהם הפיזיים. וכך גדלים ילדים אלו בעולם המעבר עד לרגע שבו הם בוחרים את בחירתם הסופית.

בשעה שמסתיימים החיים החומריים, אם לא נעשתה בחירה בחיי ההרקעה, או אם מחליטים ילדי הזמן הללו בבירור שלא לבחור בהרפתקת האוונה, מסיים המוות באופן אוטומאטי את נתיבת הניסיון שלהם. במקרים אלו לא נדרשת הכרעת דין; ואין תחייה ממוות שני שכזה. הם פשוט הופכים להיות כלא היו.

ואולם, באם הם בוחרים בנתיב המושלמוּת של פרדיס, הם הופכים מיידית מוכנים למעבר לעולם העליון הראשון, לשָם מגיעים בָּזמן רבים מהם על-מנת להצטרף להוריהם בהרקעה להאוונה. לאחר שחצו דרך האוונה ושהשיגו את האלוהויות, מהוות נשמות אלה אשר מקורן בן-תמותה ואשר ניצלו, את האזרחים המרקיעים הקבועים של פרדיס. ילדים אלו, אשר נשללה מהם ההתנסות האבולוציונית ההכרחית ורבת-הערך בעולמות הילידוּת בת התמותה, אינם מצטרפים לסגל הסופיונות.

בעולמות העליונים ממשיכים בני התמותה השורדים אשר קמו לתחייה את חייהם ממש בנקודה שבה הם נפסקו כאשר נקטפו בידי המוות. כאשר תעברו מאורנטיה לעולם העליון הראשון תבחינו בשינוי ניכר, אך אילו הגעתם מספֵירת זמן נורמאלית ומתקדמת יותר, כמעט ולא הייתם מבחינים בהבדל, למעט העובדה שברשותכם מצוי כעת גוף אחר; משכן הבשר והדם נותר מאחור, בעולם אשר בו נולדתם.

מרכזן של כל הפעילויות בעולם העליון הראשון הינו אולם תחיית המתים, המקדש העצום של הרְכַּבת האישיות. מבנה עצום זה כולל את נקודת המפגש המרכזית של שומרות הגורל השרפיות, של מכוונני המחשבה ושל רב-המלאכיות של תחיית המתים. נשאי החיים פועלים גם הם יחד עם הוויות שמימיות אלה בתחייתם של המתים.

רשומות הדעת בת התמותה ותבניות זיכרון-היצור הפעילוֹת, כפי שאלה הועברו מן הרמות החומריות אל הרוחניות, הינן רכושם היחידני של מכוונני המחשבה הנפרדים; גורמים אלו של הדעת, הזיכרון ואישיות היצור, אשר הפכו רוחניים, לעד מהווים חלק ממכווננים שכאלו. מטריצות הדעת של היצור והפוטנציאלים הסבילים של הזהות נוכחים בנשמה המורונטית אשר הופקדה למשמרתן של שומרות הגורל השרפיות. וזהו האיחוד-מחדש של הנשמה המורונטית אשר הופקדה בידי השרפים, ושל הרוח-דעת אשר הופקדה בידי המכוונן, אשר מרכיב-מחדש את אישיוּת היצור ומהווה את תחייתו של השורד מתנומתו.

אם לעולם לא תורכב כך מחדש אישיות ארעית ממקור בן-תמותה, ימשיכו לנצח רכיבי הרוח של בן התמותה שלא-שרד, כחלק אינטגראלי של מתת ההתנסות היחידנית של המכוונן אשר שכן בו לפנים.

ממקדש החיים החדשים יוצאים ומשתרעים כקרניים שבעה אגפים, אלו הם אולמות תחיית-המתים של הגזעים בני התמותה. כל אחד מן המבנים הללו מוקדש להרכבתו של אחד משבעת הגזעים של הזמן. בכל אחד משבעת האגפים הללו קיימים מאה-אלף חדרי תחייה אישיים, ואלו מסתיימים באולמות ההרכבה הכיתתיים העגולים אשר משמשים כתאי ההתעוררות של כמיליון יחידים. אולמות אלה מוקפים בחדרי הרכבת האישיות של הגזעים הממוזגים של העולמות הנורמאליים שלאחר-עידן-אדם. ללא קשר לטכניקות אשר בהן עשוי להיעשות שימוש בעולמות היחידניים של הזמן בנוגע לתחיות המתים של העידנים או לתחיות המתים המיוחדות, ההרכבה-מחדש האמיתית והמודעת של אישיות מלאה וממשית מתרחשת באולמות תחיית המתים של מָאנְסוֹנִיָה מספר אחת. לאורך הנצח כולו אתם תיזכרו ברשמי הזיכרון העמוקים של ההתוודעות הראשונה שלכם לבְּקָרִים אלו של תחייה.

מאולמות התחייה אתם ממשיכים למגזר המלכי-צדקים, שם ניתן לכם משכן של קבע. או אז אתם נכנסים לתקופה של חופש אישי בת עשרה ימים. אתם חופשיים לחקור את הסביבה המיידית של ביתכם החדש ולהתוודע לתוכנית העומדת מיידית לפניכם. כמו כן, קיים ברשותכם הזמן למלא אחר תשוקתכם להתייעץ עם הרשומות ולבדוק על אודות אהוביכם וחברים אחרים מכדור-הארץ אשר ייתכן ועברו לפניכם בעולמות הללו. בתום התקופה של עשרת ימי הפנאי שלכם תתחילו בשלב השני של מסעכם לפרדיס, זאת משום שהעולמות העליונים הינם למעשה עולמות של אימון ולא רק פלנטות של עיכוב.

בעולם העליון מספר אחת (או באחר, במקרה של סטאטוס מתקדם) אתם תמשיכו את האימון האינטלקטואלי ואת ההתפתחות הרוחנית שלכם בדיוק באותה רמה שנקטעה על-ידי המוות. בפרק הזמן שבין המוות הפלנטארי, או המעבר, לבין התחייה בעולם העליון, בן התמותה אינו מרוויח כל דבר שהוא פרט להתנסות בעובדת ההישרדות. אתם מתחילים שם בדיוק היכן שאתם מפסיקים כאן למטה.

כמעט כלל ההתנסות בעולם העליון מספר אחת נוגעת לסעד המחסור. שורדים המגיעים לספֵירת העיכוב הראשונה הזו מציגים פגמי אופי רבים כל-כך ומגוּונים כל-כך, וכן מחסור בהתנסות כבני-תמותה, עד שעיקר פעילויות התחום עוסקות בְּתיקון ובְּריפוי הירושות המרובות האלה מן החיים בַּגוף בעולמות האבולוציוניים החומריים של הזמן והמרחב.

השהות בעולם העליון מספר אחת נועדה לפתח בני-תמותה שורדים לפחות עד לסטאטוס של העידן שלאחר-אדם בעולמות האבולוציוניים הנורמאליים. כמובן שמבחינה רוחנית תלמידי העולמות העליונים מתקדמים הרבה מעבר לשלב כזה של התפתחות אנושית גרידא.

אם אינכם נדרשים להתעכב בעולם מספר אחת, בתום עשרת הימים תיכנסו לתנומת המעבַר ותתקדמו לעולם מספר שתיים, ובהמשך לכך, מדי עשרה ימים תתקדמו באופן הזה עד אשר תגיעו אל עולם ההצבה שלכם.

מרכזם של שבעת המעגלים העיקריים של מִנהל העולם העליון הראשון משמש כמקום הימצאו של המקדש של בני הלוויה המורונטיים, המדריכים האישיים המוקצים לבני-תמותה מרקיעים. בני לוויה אלו הינם צאצאי רוח האם של היקום המקומי, וקיימים מיליונים אחדים מהם בעולמות המורונטיים של שטניה. בנוסף לאלו אשר מוצבים כבני לוויה קבוצתיים, תהיה לכם עבודה רבה לעשות עם המתורגמנים ועם הפרשנים, עם נאמני המבנים ועם מפקחי הטיולים. וכל בני הלוויה הללו משתפים פעולה באופן הדוק עם אלו הקשורים בפיתוח גורמי האישיות שלכם – אלו של הדעת ואלו של הרוח – בתוככי הגוף המורונטי.

בשעה שאתם יוצאים לדרככם בעולם מספר אחת, בן לוויה מורונטי אחד מוקצה לכל פלוגה בת אלף בני-תמותה מרקיעים, ואולם, תפגשו אותם במספרים גדולים יותר ככל שתתקדמו דרך שבע הספֵירות העליונות. הוויות יפהפיות ורב-גוניות אלה הינן חברוֹת ידידותיות ומדריכות מקסימות. הן חופשיות ללוות יחידים או קבוצות נבחרות במסע לכל אחת מספֵירות תרבות-המעבר, לרבות העולמות הלוויינים שלהם. הם הינם מדריכי הטיולים והחברים לשעות-הפנאי של כל בני התמותה המרקיעים. לעיתים תכופות הם מלווים קבוצות של שורדים בביקוריהם התקופתיים בירושם, ובכל יום שבו אתם מצויים שם, תוכלו לגשת למגזר המרשם של בירת המערכת ולפגוש בבני-תמותה מרקיעים מכל שבעת העולמות העליונים, הואיל והם מטיילים בחופשיות הלוך ושוב בין מקומות מגוריהם לבין מטֶה למערכת.

כאן, בספֵירה זו, אתם מוכנסים באופן מלא יותר אל תוככי החיים במָאנְסוֹנִיָה. כאן מתחילות התקבצויות החיים המורונטיים ללבוש צורה; קבוצות עבודה וארגונים חברתיים מתחילים לפעול, קהילות מתהוות באופן רשמי ובני התמותה המתקדמים מייסדים סדרי חברה והתארגנויות ממשל חדשים.

בעולמות העליונים דרים שורדים מותכי-רוח בכפיפה אחת עם בני-תמותה מרקיעים מותכי-מכוונן. בעוד שקיימים הבדלים בין סדרי החיים השמימיים, כולם הינם חברותיים וחדורי אחווה. ובכל העולמות ההרקעה לא תמצאו דבר המשתווה לחוסר-הסובלנות האנושי ולאפליה השוררת במערכות הקסטות הבלתי-מתחשבות.

ככל שאתם מוסיפים ומרקיעים בעולמות העליונים בזה אחר זה, כך הם הופכים ליותר ויותר הומים בפעילויות המורונטיות של השורדים המתקדמים. וככל שתתקדמו, כך תכירו יותר ויותר את תכונות ירושם המתווספות לעולמות העליונים. ים הזכוכית מופיע בעולם השני של מָאנְסוֹנִיָה.

בעת ההתקדמות מעולם עליון אחד למשנהו אתם רוכשים גוף מורונטי מפותח מחדש ומותאם כהלכה. אתם הולכים לישון עם שרפי ההיסע ומתעוררים באולמות התחייה עם גוף חדש אך בלתי-מפותח, ממש כשם שאירע כאשר הגעתם לראשונה לעולם העליון מספר אחת, למעט העובדה שמכוונן המחשבה איננו עוזב אתכם במהלך תנומות מסע אלה בין העולמות העליונים. משאתם עוברים מן העולמות האבולוציוניים אל עולם העליון התחילי נותרת אישיותכם על כנה ללא כל פגע.

בעת שאתם מרקיעים בחיים המורונטיים, זיכרון המכוונן שלכם נותר שלם לחלוטין. אותן אסוציאציות מנטאליות אשר היו חייתיות גרידא וחומריות כליל אבדו מטבע הדברים עם אובדן המוח הפיזי, ואולם, כל דבר בחייכם המנטאליים אשר היה ראוי ובעל ערך הישרדותי, נרשם על-ידי המכוונן ונשמר כחלק מן הזיכרון האישי לכל אורך נתיבת ההרקעה. לאורך התקדמותכם מעולם עליון אחד למשנהו, וממגזר אחד של היקום למגזר אחר – ואפילו לפרדיס – תהיו מודעים לכל התנסויותיכם בעלות הערך.

אף-על-פי שברשותכם גופים מורונטיים, אתם ממשיכים לאכול, לשתות ולנוח במהלך שהותכם בכל שבעת העולמות הללו. אתם מתכבדים בסדר המזון המורונטי, ממלכה של אנרגיה חיה אשר אינה ידועה בעולמות החומר. בגוף המורונטי הן המזון והן המים מנוצלים לחלוטין; ואין כל פסולת שיורית. עצרו ושקלו בדבר: מאנסוניה מספר אחת הינה ספֵירה חומרית המייצגת את ההתחלות המוקדמות של התוכנית המורונטית. אתם עדיין קרובים להיותכם אנושיים, ואינכם מרוחקים בהרבה מנקודות המבט המוגבלות של החיים כבני-תמותה, ואולם, בכל עולם ניכרת התקדמות מוגדרת. בעוברכם מספֵירה לספֵירה, אתם הופכים פחות חומריים, יותר אינטלקטואליים ומעט יותר רוחניים. וההתקדמות הרוחנית הגדולה ביותר מתרחשת בשלושת העולמות האחרונים מתוך שבעת העולמות המדורגים הללו.

החסכים הביולוגיים הושלמו במידה רבה בעולם העליון הראשון. שם, פגמים בהתנסות הפלנטארית הנוגעים לחיי מין, לקשרים משפחתיים ולתפקוד הוֹרי, תוקנו, או סומנו לשם תיקון עתידי בקרב משפחות הבנים החומריים בירושם.

מאנסוניה מספר שתיים מספקת באופן ייחודי יותר את ההזדמנות להסרת כל רמות העימותים האינטלקטואליים, ולריפוי כל סוגי הדיסהרמוניה המנטאלית. כאן נמשך ביתר-שאת המאמץ – אשר החל בעולם העליון הראשון – להבין את משמעות המוֹטָה המורונטית. ההתפתחות במאנסוניה מספר שתיים משתווה לסטאטוס האינטלקטואלי של התַרבות בעידן שלאחר-בן-סמכותי בעולמות האבולוציוניים האידיאליים.

מאנסוניה מספר שלוש משמשת כמטה של מורי העולמות העליונים. אף כי הם פועלים בכל שבע הספֵירות העליונות, הם מחזיקים את מטה הקבוצה במרכז מעגלי בתי הספר של עולם מספר שלוש. קיימים מיליוני מדריכים כאלה בעולמות העליונים ובעולמות המורונטיים הגבוהים יותר. כְּרוּבִים מתקדמות ומהוללות אלה משרתות כמורות מורונטיות בכל הדרך מעלה, החל מן העולמות העליונים ועד לספֵירה האחרונה של אימון ההרקעה ביקום המקומי. ואלה יהיו בינות האחרונים לנפנף לכם בחיבה לשלום בהתקרב זמן הפרידה, עת תיפרדו לשלום – לפחות לעידנים אחדים – מן היקום אשר ממנו הגעתם, זאת כאשר תעטפו בידי שרף לשם הסעה אל עולמות הקבלה של המגזר המשני של יקום העל.

בשעה שאתם שוהים בעולם העליון הראשון, נתונה בידכם הרשות לבקר בראשון שבעולמות המעבר, במטה הסופיונים ובבית הילדים של הניסיון של המערכת, אשר בו מטופחים הילדים האבולוציוניים הבלתי-מפותחים. כאשר תגיעו למאנסוניה מספר שתיים, תקבלו רשות לבקר מעת לעת בעולם המעבר מספר שתיים, אשר בו ממוקמים המטֶה של המפקחים המורונטיים בעבור שטניה כולה וכן בתי הספר של האימון בעבור הסדרים המורונטיים השונים. כאשר תגיעו לעולם העליון מספר שלוש, תקבלו מייד רשות לבקר בספֵירת המעבר השלישית, היא מטה הסדרים המלאכיים ומשכן בתי הספר המערכתיים השונים שלהם של האימון . הערך המיוחס לביקורים בירושם מן העולם הזה והעניין שהם מעוררים, הולכים וגדלים בעבור בני התמותה המתקדמים.

מאנסוניה השלישית הינו עולם של הישג אישי וחברתי כביר בעבור כל אלו אשר לא השיגו את השקול למעגלי הַתַּרבות הללו בטרם השתחררו מן הגוף בעולמות בני התמותה אשר בהם נולדו. בספֵירה זו מתחילה עבודת חינוך חיובית יותר. מטיבו, עוסק האימון בשני העולמות העליונים הראשונים בעיקר בחסכים – קרי בהיבט השלילי – זאת משום שאימון זה כרוך בהשלמת ההתנסות של החיים בגוף בשר ודם. בעולם עליון שלישי זה השורדים מתחילים באמת את החינוך המורונטי המדורג שלהם. התכלית העיקרית של אימון זה הינה להעצים את ההבנה של המִתאם בין המוֹטָה המורונטית לבין הלוגיקה של בני התמותה, התיאום בין המוֹטָה המורונטית לפילוסופיה האנושית. בני-תמותה אשר שרדו משיגים כעת בוננות מעשית אל תוך המטפיזיקה האמיתית. זוהי ההיכרות הממשית עם ההבנה התבונית של המשמעויות הקוסמיות ושל יחסי-הגומלין ביקום. תרבות העולם העליון השלישי דומה בטיבה לתרבות העידן שלאחר-מתת-הבן בפלנטה מיושבת רגילה.

משאתם מגיעים לעולם העליון הרביעי, אתם מצויים כבר בעיצומה של נתיבתכם המורונטית; התקדמתם דרך ארוכה מן הקיום החומרי התחילי. כעת ניתנת בידכם הרשות לבקר בעולם המעבר מספר ארבע, ושם להתוודע למטֶה ולבתי הספר של האימון של מלאכיוֹת-העל, לרבות כוכבות הערב הזוהרות. הודות לשירותיהן הטובים של מלאכיוֹת-על אלה של עולם המעבר הרביעי, מסוגלים המבקרים המורונטיים להתקרב – במהלך ביקוריהם התקופתיים בירושם – עד מאוד אל סדרים השונים של בני האל; זאת הואיל ומגזרים חדשים של בירת המערכת נפתחים בהדרגה בפני בני התמותה המתקדמים במהלך ביקוריהם החוזרים ונשנים בעולם המטֶה. הדר חדש הולך ונחשף בפני הדעת המתרחבת של מרקיעים אלו.

במאנסוניה הרביעית, מוצא המרקיע היחיד ביתר התאמה את מקומו בעבודה הקבוצתית ובפעילויות הכיתתיות של החיים המורונטיים. כאן מפתחים המרקיעים הערכה הולכת וגוברת של התשדורות ושל חלקים אחרים של התרבות והקִדמה של היקום המקומי.

במהלך תקופת האימון בעולם מספר ארבע מוצגות לראשונה באמת בפני בני התמותה המרקיעים הדרישות והתענוגות של חיי החברה האמיתיים של היצורים המורונטיים. וההשתתפות בפעילויות חברתיות אשר אינן מתבססות על הגדלת החשיבות האישית או על כיבוש בעבור-העצמי, הינה אכן התנסות חדשה בעבור יצורים אבולוציוניים. בזאת מוצג סדר חברתי חדש, סדר המתבסס על הסימפטיה המבינה את ההערכה ההדדית, על האהבה נטולת-האנוכיות של השירות ההדדי, ועל המניע המתעלה מעל הכול של ההכרה בייעוד משותף ועליון – התכלית הפרדיסית של מושלמוּת אלוהית נערצת. כלל המרקיעים הופכים להיות מוּדעים לידיעתם את האל, לגילוי האל, לחיפוש אחר האל ולמציאתו.

התרבות האינטלקטואלית והחברתית של עולם עליון רביעי זה משתווה לחיים המנטאליים והחברתיים של העידן שלאחר-בן-מורה בַּפלנטות אשר התפתחו באופן נורמאלי. המעמד הרוחני הינו מתקדם בהרבה מעידן בן תמותה שכזה.

המעבר לעולם העליון החמישי מייצגת צעד אדיר בחיי המתקדם המורונטי. ההתנסות בעולם זה מהווה טעימה מוקדמת אמיתית של החיים בירושם. כאן אתם מתחילים להכיר בייעוד הגבוה של העולמות האבולוציוניים הנאמנים, מכיוון שבמהלך התפתחותם הפלנטארית הטבעית הם עשויים להתקדם באופן נורמאלי לשלב זה. התַרבות של עולם עליון זה מקבילה באופן כללי לזו של העידן המוקדם של אור וחיים בפלנטות המתפתחות באופן נורמאלי. ומכאן יכולים אתם להבין מדוע נקבע שהוויות מסוג מתקדם ומחונך לעילא, אשר שוכנות לעיתים בעולמות אבולוציוניים מתקדמים אלו, פטורות מן המעבר דרך אחת או יותר מן הספֵירות העליונות, או אפילו דרך כולן.

מכיוון שבטרם עזיבת העולם העליון הרביעי רכשתם מומחיות בשפת היקום המקומי, אתם מקדישים כעת זמן רב יותר לשם רכישתה של שליטה הולכת ונשלמת בשפתה של אוורסה, זאת על-מנת שתוכלו לשלוט בשתי השפות בטרם הגיעכם לירושם במעמד תושבוּת. ממטֶה המערכת ומעלה עד האוונה, כלל בני התמותה המרקיעים הינם דו-לשוניים. או אז נדרש מהם אך להרחיב את אוצר המילים בשפת יקום-העל, והגדלה נוספת נדרשת על-מנת להתגורר בפרדיס.

עם הגעתו למאנסוניה מספר חמש, מקבל עולה הרגל רשות לבקר בעולם המעבר הנושא את אותו מספר, המטה של הבנים. כאן מתוודע בן התמותה המרקיע באופן אישי לקבוצות השונות של סדרי הבנים האלוהיים. הוא שמע על הוויות נשגבות אלה ואף פגש בהן בירושם, ואולם כאן הוא מתקרב להכרתן באמת.

במאנסוניה החמישית אתם מתחילים ללמוד על אודות עולמות הלימוד של הקונסטלציה. כאן אתם פוגשים את הראשונים מקרב המנחים אשר מתחילים להכין אתכם לשהות הבאה בקונסטלציה. הכנה זו ממשיכה גם בעולמות מספר שש ושבע, בעוד שנגיעות הסיום שלה ניתנות במגזר בני התמותה המרקיעים אשר בירושם.

לידה אמיתית של מודעוּת קוסמית מתרחשת במאנסוניה מספר חמש. אתם הופכים מודעים ליקום. זהו אכן זמן של התרחבות האופקים. הדעת המתרחבת של בני התמותה המרקיעים מתחילה להבין שייעוד מדהים ונהדר כלשהו, נשגב ואלוהי, ממתין לכל אלו המסיימים את ההרקעה המדורגת לפרדיס, הרקעה אשר הייתה כרוכה בעמל כה רב אך החלה להיעשות באושר ובאופן מבשר טובות. בנקודה זו לערך, מתחיל בן התמותה המרקיע הממוצע להציג באמת ובתמים התלהבות התנסותית באשר להרקעה להאוונה. הלימוד הופך רצוני, השירות נטול האנוכיות הופך טבעי, והסגידה לספונטאנית. אופי מורונטי אמיתי מבצבץ; יצור מורונטי אמיתי הולך ומתפתח.

השוהים בספֵירה זו מורשים לבקר בעולם המעבר מספר שש, בו הם ממשיכים ללמוד על אודות הרוחות הגבוהות של יקום העל, אף כי הם אינם מסוגלים לחזות ברבות מן ההוויות השמימיות האלה. כאן הם אף מקבלים את השיעורים הראשונים שלהם בנתיבת הרוח העתידית, אשר מגיעה כה מהר בצמוד להשלמת האימון המורונטי של היקום המקומי.

העוזר לריבון המערכת מבקר באופן תדיר בעולם זה, וכאן מתחילה ההנחיה הראשונית באשר לטכניקה של ניהול יקום. השיעורים הראשונים אשר חובקים ענייניו של יקום בכללותו מועברים כעת.

זהו עידן זוהר בעבור בני תמותה מרקיעים, ולרוב ניתן לחזות בו בהיתוך המושלם בין הדעת האנושית לבין המכוונן האלוהי. בבחינת פוטנציאל, ההיתוך הזה עשוי היה להתרחש עוד לפני-כן, אך פעמים רבות הזהות הפועלת האמיתית אינה מושגת בפועל עד למועד השהות בעולם העליון החמישי, או אפילו השישי.

האיחוד של הנשמה האלמותית המתפתחת עם המכוונן הנצחי והאלוהי זוכה לציון בזימונן של מלאכית-העל המפקחת על השורדים הקמים לתחייה ושל רב-המלאכית של הרישום בעבור אלו הנשפטים ביום השלישי; ואז, בנוכחות עמיתיו של שורד מורונטי שכזה, מצהירים שליחים אלו של אישור כך: "זה בני ידידי, אשר בו רציתי". טקס פשוט זה מסמל את כניסתו של בן-תמותה מרקיע אל נתיבת הנצח בשירות פרדיס.

מייד עם אישור ההיתוך עם המכוונן מוצגת לראשונה ההוויה המורונטית החדשה בפני חבריה בשמה החדש וניתנת לה אורכה של ארבעים ימי התבודדות רוחנית, במהלכם היא שובתת מכל מלאכות השגרה ומתייחדת עם עצמה על-מנת לבחור את אחת מן הדרכים החליפיות להאוונה ולברור אחת מן הטכניקות הנבדלות להשגת פרדיס.

אך עדיין, הוויות מבריקות אלה הינן פחות או יותר חומריות; והן רחוקות מלהיות רוחות אמיתיות; מן הבחינה הרוחנית, הן יותר בבחינת סוּפֶּר-בני-תמותה, קרי מעט נמוכות מן המלאכיות. אך הן באמת הופכות ליצורים נפלאים.

במהלך השהות בעולם מספר שש משיגים תלמידי העולמות העליונים מעמד המשתווה להתפתחות הנאצלת המאפיינת את אותם עולמות אבולוציוניים אשר התקדמו באופן נורמאלי אל מעבר לשלב התחילי של אור וחיים. ארגון החברה במאנסוניה זו הינו מסדר גבוה. צל טבע הקיום כבני-תמותה הולך ומצטמצם ככל שמרקיעים דרך עולמות אלו בזה אחר זה. ככל שאתם מותירים מאחור את שרידיו הגסים של מקורכם הפלנטארי בעולם החי, אתם הופכים ליותר ויותר שובי-לב. "ההגעה מעלה דרך הסבל הגדול" משמשת ליצירת בני-תמותה מהוללים אשר הינם עדינים ומבינים ביותר, ומאוד אוהדים וסובלניים.

החוויה בספֵירה זו הינה פסגת ההישג של הנתיבה המתחילה מייד לאחר המוות. במהלך שהותכם כאן תקבלו הנחייה של מורים רבים, אשר ישתפו כולם פעולה במשימת הכנתכם למגורים בירושם. במהלך השהות בעולם העליון השביעי למעשה נמחה כליל כל הבדל מובחן בין בני-תמותה אשר הגיעו מעולמות מבודדים ומפגרים ובין אותם שורדים אשר הגיעו מן הספֵירות המתקדמות והמוארות יותר. כאן תטוהרו מכל השאריות של תורשה מצערת, סביבה מזיקה ונטיות פלנטאריות בלתי-רוחניות. כאן מושמדים שרידיו האחרונים של "תו החיה".

בעודכם שוהים במאנסוניה מספר שבע, תקבלו רשות לבקר בעולם המעבר מספר שבע, עולמו של האב האוניברסאלי. כאן תתחילו בסגידה חדשה ורוחנית יותר של האב הבלתי-נראה, הֶרגל אשר תדבקו בו יותר ויותר לאורך כל נתיבת ההרקעה הארוכה שלכם. בעולם זה של תרבות מעבר תמצאו את מקדשו של האב, אך באב לא תחזו.

כאן מתחילה יצירתן של כיתות הבוגרים לירושם. עברתם מעולם לעולם כיחידים, אך כעת אתם מתכוננים לצאת לירושם בקבוצות; זאת על-אף שבמגבלות מסוימות רשאי מרקיע לבחור להשתהות בעולם העליון השביעי על-מנת לאפשר לחבר איטי מקבוצת העבודה הארצית או המאנסונית שלו להשיגו.

הסגל של המאנסוניה השביעית מתכנס בים הזכוכית על-מנת לחזות ביציאתכם לירושם במעמד של תושבים. אפשר שביקרתם בעבר בירושם מאות ואולי אלפי פעמים, אך תמיד כאורחים; מעולם לא יצאתם לבירת המערכת בלוויית קבוצת חברים הנפרדים לנצח לשלום מכל נתיבת מאנסוניה כבני-תמותה מרקיעים. מעט לאחר מכן תתקבלו בברכה כאזרחי ירושם בשדות הקליטה של עולם המטֶה.

אתם תיהנו ביותר מהתקדמותכם בשבעת עולמות פירוק החומר; אלו אכן ספֵירות של סיום-תמותה. בעולם העליון הראשון אתם אנושיים ברובכם, בבחינת בן-תמותה פחות הגוף החומרי, דעת אנושית השוכנת בתוך צורה מורונטית – גוף חומרי של העולם המורונטי, אך לא משכן בשר ודם בן-תמותה. בעת ההיתוך עם המכוונן אתם באמת עוברים ממצב בן-תמותה למעמד של בן-אלמוות, ועד לעת שבה תסיימו את נתיבתכם בירושם תהיו מורונטיים לחלוטין.

קבלתה של כיתת בוגרים חדשה מן העולמות העליונים הינה האות לירושם כולה להתכנס כוועדת קבלת-פנים. אפילו הספּוֹרְנאגיה נהנים מהגעתם של מרקיעים מנצחים אלו ממקור אבולוציוני, אלו אשר רצו במרוץ הפלנטארי ואשר סיימו את ההתקדמות בעולמות העליונים. רק הבקרים הפיזיים ומפקחי הכוח המורונטיים נעדרים מאירועים משמחים אלו.

בעיני רוחו ראה יוחנן המגלה חזיון של הגעת כיתת בני-תמותה מתקדמים מן העולם העליון השביעי אל ביתם השמימי הראשון, אל ההדר של ירושם. והוא רשם: "ואֵרֶא כְּיַם זְכוּכִית בָּלוּל בָּאֵשׁ; וְאֶת הַמִּתְגַּבְּרִים עַל הַחַיָּה אשר הייתה לפנים בם, וְעַל צַלְמָהּ אשר נותר לאורך המעבר בעולמות העליונים ולבסוף על התָּו האחרון וְעַל-מִסְפַּר שְׁמָהּ, עומְדִים עַלֵי יַם הַזְּכוּכִית וְנֶבֶל אלֹהים בִּידֵיהֶם, שרים את שירת השחרור מן הפחד בן-התמותה ומן המוות". (בכל העולמות הללו נעשה שימוש בתקשורת חלל מושלמת; וניתן לקלוט תקשורת מעין זו בכל מקום באמצעות נשיאת "נבל האלוהים", מתקן מורונטי המפצה על חוסר היכולת להתאים ישירות את מנגנון החישה המורונטי הבלתי-בשל לקליטת תקשורות החלל).

אף פאולוס חזה בסגל האזרחים המרקיעים של בני התמותה הנשלמים בירושם, באשר הוא כתב: "כי באתם אל הר ציון ואל עיר האלוהים החיים, ירושלים היושבת במרומים, ואל מקהלת רבבות מלאכים, אל האסיפה הגדולה של מיכאל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים".

לאחר שהשיגו בני התמותה מעמד תושבות במטה המערכת, לא יתנסו עוד בתחיות-מתים. הצורה המורונטית אשר ניתנה לכם עם עזיבתכם את נתיבת העולמות העליונים הינה כְּזו שתשמש אתכם עד לסיום ההתנסות ביקום המקומי. אף כי מעת לעת ייערכו בה אי-אילו שינויים, אתם תשמרו על צורה זו עד אשר תיפרדו ממנה לשלום בשעה שתגיחו כרוחות של שלב-ראשון בהכנה להעברה אל עולמות יקומי-העל של תרבות ההרקעה ושל אימון הרוח.

בני-תמותה אלו, אשר עוברים דרך כלל התנסות הנתיבה בעולמות העליונים, חוו שבע פעמים את תנומת ההתאמה ואת התעוררות התחייה. אך אולם התחייה האחרון, חדר ההתעוררות הסופי, נעזב מאחור בעולם העליון השביעי. ושינוי הצורה לא ידרוש עוד את איבוד ההכרה או את שבירת רצף הזיכרון האישי.

האישיות בת התמותה אשר החלה את דרכה בעולמות האבולוציוניים ואשר שכנה במשכן בשר ודם – ובקרבה שכן משגוח מסתורין ועליה הושפעה רוח האמת – איננה מוּנעת, מוגשמת ומאוחדת לחלוטין, עד לאותו יום שבו מוּרשה אזרח ירושם זה לצאת לעדנטיה ומוכרז כחבר מן המניין בסגל המורונטי של נבאדון – שורד אל-מוֹתי הקשור למכוונן, מרקיע אלי פרדיס, אישיות בעלת מעמד מורונטי וילד אמת של הגבוהים ביותר.

המוות של בן התמותה הינו טכניקת בריחה מן החיים החומריים בגוף בשר ודם; וההתנסות בחיי הקדמה במאנסוניה, דרך שבעת העולמות בהם מתבצע אימון מתקן וחינוך תרבותי, מייצגת את ההיכרות של בני התמותה השורדים עם הנתיבה המורונטית, חיי המעבר המצויים בין הקיום האבולוציוני החומרי ובין הישג הרוח הגבוה יותר של מרקיעי הזמן אשר מיועדים להשיג את שערי הנצח.

[הובא בחסות כוכב ערב זוהר].